היעדר חוק ייחוד פעולות למהנדסי ביקורת מבנים, אי אכיפת חוק רישום ורישוי מהנדסים ואי אכיפת חוק המהנדסים על מתחזים למיניהם, תרמו כבר לא מעט לדרדור הענף ע"י מי שלא הוכשרו כמהנדסים;
כבר היה מי שקרא לעצמו "מהנדס איכות" (מושג שלא קיים ולא מוכר לרשם המהנדסים) והרשויות טרם פעלו בנושא (מלבד חיווי דעה), פועלים כיום לא מעט משרדי בדיקת מבנים המופעלים ע"י מי שאינם מהנדסים (במקרה ה"טוב" מופעל משרד כזה ע"י עו"ד שרשיונו הושעה לצמיתות), אך לאחרונה, החמירו התופעות וצצו חברות בע"מ ששלוחיהם נוקשים בערב בדלתות דיירים, נשלפים פנימה עם פטיש ומטר ביד ותוך דקות "שולפים" מהשרוול "ליקויים" בעשרות אלפי שקלים ומחתימים את הדיירים ההמומים לשמע ביתם המתפרק על סידרת תשלומים.
מצדם הם אף מתחייבים כי "אם יתברר בעקבות הביקורת, כי הערכת הליקויים אינה עולה על -.25,000 ש"ח - יוחזר כספו של הלקוח".
הם גם מבטיחים "סיוע משפטי" כאשר "שכר הטרחה ייגבה מהקבלן או היזם".
כושר השכנוע שלהם רב (אך התוצאות נופלות מכושר השכנוע).
כל שאני יכול לומר לכם הוא שאם מישהו (כלשהו) נוקש על דלתכם בערב מסיבה כלשהי - אין כל סיבה שלא תבקשו שיציג תעודת זהות. מעבר לכך - "רשיון מהנדס" - שיעיד על עיסוקו והכשרתו.
לאלו מכם שיהיו סבורים כי באתראה זו מנחים אותי שיקולים זרים - אוכל רק לומר כי כל "מהנדס" כזה - מהווה תרומה נכבדה ותוספת הכנסה ליתר המהנדסים בענף.
לצערי, עלי לקבוע שתביעות נגד קבלנים הפכו בשנים האחרונות למעין ספורט לאומי ואינני מתכוון לתביעות המוצדקות בגין ליקויי בניה ורשלנויות ביצוע ותכנון;
קורים יותר ויותר מקרים שפסקי-דין מבהירים כי חוות-דעת ותביעות שהוגשו היו מופרזות לעין ערוך על הסכומים שנפסקו לבסוף לטובת התובעים ואף יותר מזה.
קבלן החליט לעשות מעשה ולהזים בצורה יסודית את הטענות הערטילאיות שנטענו נגדו וכתוצאה מכך, דחה בית משפט השלום בבאר-שבע את מרבית הטענות שהועלו בכתב התביעה (שהסתכם בכ- 180,000.- ש"י בצירוף ריבית והפרשי הצמדה) ואילו את היתר - מחק לחלוטין ולמעשה לא חייב את הקבלן הנתבע לשלם "אף פרוטה" לדיירים התובעים, למעט תיקונים מועטים שהקבלן כבר ביצע וערכם היה מועט, אלא מאי, למרות שהקבלן הציג קבלות על הוצאותיו ולמרות שב"כ הקבלן הזהיר את ב"כ התובעים שחקירת כל העדים תגרור בעקבותיה הוצאות מרובות וזו התעקשה על כך - לא נענה השופט לבקשת ב"כ הקבלן לחיוב התובעים בהוצאות המיותרות שנגרמו לקבלן בגין התביעה המיותרת.
המשכו של הסיפור, היה כדלקמן:
ב"כ הקבלן פנה בערעור (ע"א 1018/99) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בדרישה לפסוק בנושא ההוצאות.
פסק הדין קובע, כי למרות שאין זה מקובל כי נושא ההוצאות מובא לערעור, אך במקרה זה, על בית המשפט "לסטות מן הכלל", באשר הקבלן יצא "בחסרון כיס לא מוצדק עקב תביעת סרק שהוגשה"..
"שבחלקה הגדול נדחתה, בחלקה האחר הייתה מיותרת" משום שהתובעים אף לא פנו אל הקבלן טרם הגשת התביעה בבקשה לבצע את התיקונים בדירה {כפי שדורש למעשה חוק המכר (דירות) וכפי שמקובל בניסוחים בחוזי רכישה בדרך כלל - ר.כ.}.
לפיכך - קובע בית המשפט המחוזי - לא הייתה כל הצדקה, שלא לפסוק לקבלן הנתבע הוצאות בגין התביעה המיותרת ומשעמד ב"כ התביעה על זכותו לקבלת הוצאות התריע על כך במהלך המשפט ואף הציג מסמכים מפורטים על הוצאותיו, צריך היה בית המשפט להיענות לדרישתו ולא להתעלם מכך, ללא כל נימוק.
במהלך הערעור, הציע ביהמ"ש המחוזי הצעת פשרה שנתקבלה ע"י ב"כ הקבלן המערער, אך נדחתה על"י ב"כ הדיירים.
לפיכך, פסק בית המשפט המחוזי כי על הדיירים לשלם לקבלן הוצאות בסך 30,000.- ש"ח וכן שכר טרחת עו"ד בסך 10,000.- ש"ח - הכל בצרוף מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה.
ראוי שפסק דין זה (וגם קדמו לא אחרים) יעמוד בפני מהנדסים ונתנו חוות דעת, עורכי דין ודיירים, ע"מ שיבדקו עצמם טרם הגשת תביעות - אם מיצו אל כל האפשרויות העומדות בפניהם או מוטלות עליהם על פי חוק ואפשרו לקבלן לממש זכותו לביצוע תיקונים (אלא אם נמצא כבלתי ראוי לביצוע מקצועי).
גישה זהירה זו - תפחית את העומס על בתי המשפט ותקל עליהם בהתייחסות נאותה לתביעות המוצדקות ובכך תאפשר לנפגעים האמיתיים, לממש זכויותיהם ע"פ דין.
לגבי המהנדס היודע לדקדק עם עקמומיות פינת טיח אך אינו טורח להקפיד על הישר בחוות דעתו, נראה שאינו מודע כנראה שהנזק לא נגרם רק למקרה הספציפי שהוא דן בו, אלא חורג רחוק ממנו ומהווה נדבך נוסף למשקל השלילי של נושא ביקורת האיכות ופוגם במעמד ההנדסי ובמשקל שראוי שיהיה לחוות הדעת תוך אבחנה ברורה בין איכויות ל-ליקויי בניה.
לפיכך ראי להגדיר כמה כללים מנחים למהנדס הבודק ומחווה הדעה בשעת בדק בית:
1. כדי להעריך אמיתות חוות דעתך כל מה שעליך לעשות הוא, לשאול את עצמך: האם היית כותב את אותה חוות דעת, לו הוזמנת לבצעה ע"י הצד שכנגד?! - זכור כי למעשה - אתה בודק מבנה ורכיבים הנדסיים ואין נפקא מינה מיהו זה שבקש את חוות דעתך בנושא.
2. השתדל לדייק בתיאור הממצאים, הן ברישום מיקום הליקוי והן בתיאור הממדים והערכים הכמותיים שלו ולא לתאר ליקויים בצורה גורפת בלתי ברורה.
3. לצורך הדיוק, עדיף שהערכתך תהיה נמוכה בשנתה אחת לפחות מהרף העליון ולא מעבר.
4. השתדל להימנע מאזכור פגמים שוליים וזעירים ולא לחטא בקטנוניות, אלא אם יש בליקוי כדי להצביע על משגה מהותי או גישה רשלנית.
5. בהסתמך על תקנות או תקנים, וודא שאלו מובנים לך והממצאים אכן קשורים ישירות לסעיף המיוחד על ידך.
6. חווה"ד אמורה להיות מנוסחת בקצרה ולא באריכות; זכור כי מלל מיותר - לא מוסיף אלא גורע ושקלה של חווה"ד לא נמדד במלים או בדפים.
7. חווה"ד אמורה להיות מובנת וברורה, בעיקר לאנשי החוק והמשפט האמורים לדון בה, אך אין בכך כדי להשפיע או לגרוע מהניסוח ההנדסי ומקצועי המתחייב.
8. ע"מ לסבר את האוזן, טוב מראה עיניים ורצוי להוסיף תמונות מצב (או אף סרט וידיאו).
9. במהלך הביקורת, השתדל לעבוד עם עיניך ולא עם אוזניך - הצד המזמין המעונין, ירצה בוודאי להנחות אותך ("אולי לא תראה", "אני בכל זאת גרה כאן ומכירה כל פינה", "אין אף קיר ישר ואף בלטה שלימה"...) אך גם אם לא יהיה בכך כדי להשפיע על דעתך, הרי שיפגע הדבר בריכוז הדרוש לך לאיתור וקביעה. לכן, עדיף שהמזמינים יביעו את דעתם בתום הבדיקה על ידך.
10.תוכל לשמע לא פעם מקבלן הנתבע על סמך חוות דעת; "בטח שהמהנדס יציין ליקויים וינפח את חווה"ד - הוא צריך להצדיק את השכר" מאידך, תשמע מרוכשי דירות התובעים תביעות סרק; "בטח שהמהנדס מבטל את טענותיי - הקבלן משלם לו..." - ואילו אתה הוא שיודע, שאת שכרך תקבל ממילא, כמו רופא הקובע שאתה בריא, כך שאין כל בעיה או בושה להוציא בתום בניה דף חלק ובו יצוין כי הכל תקין או לאשר את ממצאי המהנדס של הצד שכנגד.
11.כאשר מדובר בפגמים מקצועיים עקרוניים הריהם שווים לכל נפש ובעלי משקל זהה, לעומת זאת, כאשר מדובר בפגמי גימור (מכת מדינה אצלנו), יש להבחין בין גימור רשלני שמקומו לא יכירנו לבין פגמי גימור שציונם מותנה ברמת הנכס המתבקשת או מידת היוקרתיות שבפרויקט.
12.יש להבחין - ע"פ הממצאים בשטח - בין קבלן ומבצע היודע את מלאכתו ורק שגה או סטה פה ושם, לבין קבלן שכרטיס הביקור שלו הוא רשלנות, חוסר ידע וזלזול בלקוח.
לראשון - יש לתת הזדמנות לתיקון ואילו לאחרון - יש לנמק ולהסביר מדוע אין להרשות זאת.
בשולי הדברים - עצה לקבלנים - רצוי לבצע בדיקות חתך לווידוא איכות והתאמה, במהלך הבניה. כמו כן רצוי לאמץ נוהג מקובל בקרב קבלני השורה הראשונה והוא; בקרת תוכניות ומפרטים, טרם ביצוע.
ראובן כץ, מהנדס בנין
מנכ"ל "בם-ביקורת מבנים"
ראובן כץ - מנכ"ל ביקורת מבנים.
חברה מתמחה ב: ביקורת מבנים | ליקויי בניה | בדיקת דירה | בדק בית | בדיקת מבנים | רטיבות
